קומה אחת מעל...

כאשר מרן הגאון ר' משה יהושוע לייב דיסקין זצוק"ל , החליף את דירתו בירושלים, אותו היום התפנה מעניניו, ונטפל לו לזה שנשא על זרועותיו את חבילות הכתבים , על מנת להעבירם לדירתו החדשה. 

לתמהון העוברים ושבים, מתלווה רבינו בדביקות אל נושא הכתבים לכל אורך הדרך, ואינו מסיר מבטו ממנו אפילו שעה קלה. 

כך החזיק נושא החבילה את שתי התיבות , אחת למעלה, ואחת למטה , כשרבינו צועד לידו לכיוון הדירה החדשה. 

לאורך כל הדרך, לוחש לו הרב על כל פסיעה: "היה זהיר, לא להפוך את התיבות שאתה נושא, העליונה למטה, והתחתונה למעלה. שים נא, בני את ליבך שלא יתהפך המשא בידיך ..." 

חזר הרב על בקשה זו שוב ושוב תוך כדי הצעידה אל הבית החדש.  נושא המשא לא התאפק לבסוף , ושאל: 

"רבי, ומה כל החרדה? ואם חלילה וחס ישתנו בידי סדרי התיבות, והעליונה תהיה למטה?!" 

השיב לו הרב בפשטות: התיבה העליונה, מכילה חידושי כתבי תורתו של אבא, זצ"ל, ואילו בתיבה שלמטה מונחים הכתבים שלי, 

ואין זה הגון שיהא אפילו שעה אחת של אבא למטה, ושלי למעלה..." 

החיזוק השבועי: נשתדל לפתח רגישות לעובדה שההורים תמיד קומה מעל!