אברך אחד בירושלים, בן לאב ישיש תלמיד חכם ועובד השם, נחשד על ידי הבריטים כשייך לתנועת המחתרת אצ"ל.
הוא נאסר על ידיהם, והיה במעצר כחודשיים.
לאחר שהתברר שחשדוהו לחינם, שוחרר האברך, ובמהירות הגיע קודם כל אל רבי יואל טייטלבוים, האדמור מסאטמר זצ"ל, לבשרו ששוחרר.
שאלתו הראשונה של האדמו"ר היתה: האם הודעת לאביך הזקן שכבר שוחררת? "עדיין לא", הוא ענה
גער בו ר' יואל ואמר לו: אל תתמהמה אפילו לא רגע אחד, לך מהר ותגיד לאביך כי יצאת מבית הסוהר, אבל מהר! מהר!
האדמו"ור ר' יואל כמעט דחפו מתוך ביתו שיזדרז ויסע.
("עולמות שחרבו")
החיזוק השבועי:
כל דקת צער של ההורים חמורה עד מאוד, עם בשורה טובה לא נחכה אף לרגע!