בכל שנה היה נוסע רבי יצחק מוורקי זצ"ל לעיר זולשין, עיר מגורי אימו כדי לזכות לקיים מצוות כיבוד אם.
בביקרו בעיר היה עורך את שולחנו הטהור, כשסביבו חסידים רבים שבאו לשהות במחיצתו ולהתבשם מהליכותיו ומתורתו.
פעם , תוך כדי עריכת השולחן, קראה אימו של ר' יצחק מן הצד:
"יצחק, הבא לי בבקשה כוס מים!"
מיד קם אחד מן החסידים היושבים סביב, הזדרז והגיש לה כוס מים צלולים.
"לא , תודה" סרבה האם בנימוס. היא קראה לבנה שוב: "יצחק, אמרתי לך שתביא לי כוס מים , ולא איש אחר"!
מיד קם רבי יצחק ממקומו ורץ למזוג לאימו מים.
לאחר שלגמה מעט, אמרה לבנה בחביבות: "האמת היא שלא הייתי צמאה כלל, רק רציתי לזכותך במצוות כיבוד הורים, ובשכרה- אריכות ימים"....