מסופר בשם הרה"ק ר' מרדכי מסלונים זצ"ל:

כשהיה גר בצפת, הלך פעם בליל שבת קודש לטייל קצת ברחוב עם שניים מידידיו.

תוך כדי הטיול עברו ליד חלון של זקן אחד , ושמעו אותו מזמר ניגון נאה ומתוק מאוד. 

נכנסו אצלו, ושאלוהו על הניגון שהיה מזמר. 

סיפר להם הזקן -

"בן היה לי שכבר נפטר לבית עולמו, שבחיים חיותו היה מכבדני מאוד בגופו ומאודו, 

ושלח לי תמיד מעות בהרחבה באופן שלא יחסר לי שום דבר. 

לאחר מחלה קשה שבק הבן חיים לכל חי. 

והנה, כעבור זמן התגלה אלי בחלום הלילה וראיתי אותו שוכב במיטה שכולה זהב, 

שאלתי אותו : מה זה?

ואמר לי שזה עשו לו מכל המטבעות ששלח לי כשהיה בחיים. 

ושמעתי אותו אז מנגן ניגון ערב ומתוק זמן מה, 

עד שלמדתי ונכנס בזיכרוני כל הניגון, ונעלם. 

ומאז אני רגיל בזה הניגון  - זה ששמעתם"...

והניגון מקובל וידוע בין חסידי סלונים .  (מובא בשם זקני חסידי סלונים)

החיזוק השבועי:

נזכור תמיד איך כל פעולה ומאמץ בכיבוד הורים נמדדים ונספרים במדויק, 

ונקבל את השכר במלואו לעתיד לבוא!